high-angle-close-up-of-freshly-caught-tr

אודות

קיבוץ דן עלה על הקרקע במאי 1939, חודשים ספורים  לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. שנתיים אחרי עליתו נחפרו בריכות הדגים הראשונות בהן גודלו במשך שנים קרפיונים ואמנונים. מי הדן הקרים והזכים הזכירו למיסדי הקיבוץ שעלו ממזרח אירופה את דגי הפורל שחיו בנהרות ובפלגים של ארצות מוצאם, ושאפו לגדלם גם בנחל הדן.

ואכן, עם תום המלחמה, בשנת 1946, נחפרו שתי בריכות עפר למרגלות תל דן והוזרמו אליהן מים ממקורות הדן. הוזמנו 30 אלף ביצים מופרות משוייץ וכעבור שנה כבר היו כמה טונות של דגי פורל מוכנים לשיווק. על תל דן היה מוצב סורי ולכן , בשעות מתח, העבודות וההאכלה בוצעו בליל מחשש לצליפות . עם התגברות פעולות האיבה חיבלו הסורים במוצא המים והיבול שהושג בדי עמל נשטף לדן.

בין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים לא ניתן היה להקים חוות גידול בקרבת הדן שהיה למעשה הגבול בין ישראל לסוריה. והימים ימי המאבק על המים, תקריות והפגזות, צליפות ומיקושים. אבל מיד עם תום המלחמה  הוקמה החוה. נבנו בה במשך השנים בריכות בטון, בית אימון, בית אריזה, מפעל עיבוד ומבנים נוספים. החוה מיצרת היום בין 400 ל – 500 טון דגים כשרים למהדרין מדי שנה.

מאחר ונקבת הפורל לא מגיעה לביוץ במים מעל 12 מעלות צלזיוס, ומי הדן הם 15 מעלות, לא ניתן לקיים מחזור רביה שלם במי הדן. אחת לחודשיים מוזמנים משלוחים ממערב ארצות הברית ,כשש מאות אלף ביצים מופרות. הביצים מוכנסות למגשים באינקובטור שבבית האימון, מתבקעות כעבור כמה ימים ומאכלסות את עשרות המיכלים שם. בהגיע הדגיגים לגיל חודשיים הם מועברים לבריכות וממשיכים לגדול שם עד הגיעם למשקל שיווק כעבור שנה.

החווה דינמית מאוד ומנסה לגדל סוגי דגים נוספים. התנסינו במשך 5 שנים בגידול דגי נוי ודגי סלמון. בשטח שחכרנו מקיבוץ מבוא חמה ליד חמת גדר מגדלים את אמנון האדמונית ודג איכות בשם ברמונדי.

עיקר הגידול הוא של הפורל, דג טעים, קל להכנה, עשיר באומגה 3, עם מעט עצמות – מה שמאפשר להאכיל בו ילדים מגיל צעיר. שיטות הגידול הן מהמתקדמות בעולם – הייטק חקלאי, "חייטק". חקלאות ישראלית במיטבה.